תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה חשובה מאוד עבור הציבור, לבעלי הדירות וכמובן היזמים והקבלנים. עם זאת, יש מקרים שבהם ניסיון לעמוד בהתחייבות ללוח זמנים מסוים מגדיל את הסיכוי להופעת ליקויי בנייה. במקרים כאלה, יש למעשה ליקויים שנפוצים יותר מאחרים ולכן קל יחסית לחשוף אותם.
הנה למשל מספר ליקויים נפוצים לאחר תמ"א שמשותפים לפרויקטים של התחדשות עירונית בכל רחבי הארץ:
א. בעיות רטיבות – בעיות רטיבות הן ככל הנראה הליקוי הנפוץ ביותר בענף הבנייה, גם בדירות ישנות וגם בדירות חדשות או אחרי תמ"א א 38. זה קורה בגלל שרוב הקבלנים בישראל לא יודעים להתמודד עם בעיות איטום ולמנוע מראש את הנזילות והרטיבות. עם זאת, ניתן לאתר את המקורות של הנזילות והרטיבות ולמצוא פתרונות רלוונטיים לכל פרויקט בנפרד באמצעות מכשור מתקדם.
ב. סדקים בטיח ובעיות קונסטרוקטיביות – סוג אחר של ליקוי נפוץ אחרי תמ"א נובע מכך שהפרויקט כולל ניסיון לחזק את היסודות. בגלל הניסיון לחזק את היסודות של המבנה, עלול להיווצר מצב שבו הקירות הישנים של הבניין יצברו סדקים. עם הזמן, ניתן יהיה להשתמש בסדקים בטיח כדי לעקוב אחר בעיות קונסטרוקטיביות ולנסות לפתור אותן.
ג. בעיות בחלונות – במישור הפרקטי, פרויקט מורכב כמו תמ"א 38 דורש השקעה בחלונות ובפתחים. אם לא מבצעים את ההשקעה כנדרש, התוצאה עלולה להיות חלונות שלא מתאימים לתקן הישראלי מבחינת פילוס, איטום ותפקוד חומרים.
מה עושים אחרי שחושפים את הליקויים?
אך האמת היא שחשיפת ליקויי בניה אחרי תמ"א 38 היא רק הצעד הראשון בתהליך ארוך יותר של טיפול בבעיה. אחרי שחושפים את הליקויים, חשוב מאוד להתייעץ עם אנשי מקצוע ולבדוק כיצד מתקנים אותם. במקביל, יש לחשב את עלות התיקון ולבחון אפשרות להטיל את האחריות ואת ההוצאה הכספית על היזם או הקבלן.
בסופו של דבר, תמ"א 38 היא חלק מניסיון לחדש את פני העיר ולשפר את בטיחות המבנים. אם במהלך הפרויקט מצטברים ליקויים, קשה להשיג את המטרה ועלולים להיגרם אסונות רבים.